<h1>סמ"ג לאוין סימן שט"ו</h1>
<h2>דף פב:</h2>
בהמה שנולד בה אחת מן הטרפיות האוסרין אותה באכילה אסורה לגבי מזבח הרי הוא אומר הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך, ואף על פי שאינה ראויה לקרבן אין פודין אותה שאין פודין [את] הקדשים להאכילם לכלבים אלא ירעו עד שימותו ויקברו, נשחטה ונמצאת טרפה הרי זו תצא לבית השריפה, וכן אם נמצא אבר מאבריה הפנימיים חסר אף על פי שאינה טרפה כגון שנמצאת בכוליא אחת או שניטל הטחול הרי זו אסורה למזבח ותשרף, לא מפני שהיא בעלת מום שאין חסרון שבפנים מום אלא מפני שאין מקריבין חסר כלל שנאמר תמימים יהיו לכם, וכל היתר כחסר לפיכך אם נמצא [לה] שלש כוליות או שני טחולים פסולה (רמב"ם איסורי מזבח פ"ב הל' י'—י"א).
